פודקאסט חדשות הטכנולוגיה - אהוד קינן ושחר שושן מפרשים את חדשות הטכנולוגיה של השבועיים האחרונים, ולא שוכחים לרגע להתלונן על דברים חסרי משמעות
Episodes
Thursday May 04, 2017
Thursday May 04, 2017
מרגלים אחר מטוסים, הקישקוש ADHD של אהוד סוף סוף הגיע, והזכות לא לדעת שנלקחה
הפרק הזה שודר בלייב ב-360 מעלות. למה? כי יכולנו. זה שימושי? במקרה שלנו לא. אבל, בלי סוללה הוא הפודקאסט העברי הראשון ששידר בלייב ב-360 מעלות.
בלי סוללה פרק 095
Posted by LowBattery on Saturday, April 29, 2017
כל המטוסים שבשמיים
פלייט ראדר אתר+אפליקציה שמראים מידע מדוייק על טיסות של כל המטוסים שטסים ברגע זה בעולם, אפשר לחפש לפי טיסה, או לפי מיקום – כלומר לכוון את הטלפון למטוס שנמצא בשמיים, ולראות מניין הוא בא, לאן הוא טס, איזה דגם הוא ומה המסלול הייעודי שלו.
זה לא משהו חדש, ולפני כמה שנים הייתה כבתה בטלוויזיה שהזהירה מזה שהמידע הזה זמין באינטרנט. כמו שפעם פחדו מזה שבאינטרנט יש הוראות להכנת פצצות אטום. הטענה בכתבה הייתה שככה מחבלים יכולים לבדוק איפה מטוסים נמצאים ולירות עליהם טיל.
אם כי כל מה שמחבלים כאלה צריכים זה לא אתר אינטרנט עם לפטופ, ולא אפליקציה, אלא זוג עיניים ולכל היותר משקפת, וידע מה מסלולי הטיסה הרגילים בישראל. כלומר לפעמים יש מידע שנגיש כל הזמן ומכל פעם, אבל הפחד מתחיל כשהמידע הזה מרוכז.
הזכות לא לדעת
"אתם חייבים לראות את זה!", "אסור להישאר אדישים!" "לילדה הזאת יש מחלה נדירה בשם חונלדי פס! שתפו!!!!". שחר: אני נזכר בכתבה שכתבתי ב-2013 שבה פחות או יותר התלוננתי על אותו דבר. אז אמרתי, מה הקטע עם כל סיפורי הצרכנות/גזילה/אלימות/מחאה שמציפים את הפיד ואיפה כל הבדיחות והצחוקים שהיו פה פעם?
והנה אנחנו מגיעים לשנת 2017, התקיפה הכימית בסוריה, באינטרנט מסתובב לו סרטון עם ילדים מתים, שרועים עם קצף שיצא להם מהפה, והכותרת היא "אתם חייבים לראות את זה!"
ואני אומר, לא, אני לא חייבים לראות את זה. למעשה, עדיף שאני לא אראה את זה. לראות דברים כאלה, סרטי סנאף נוראיים מהסוג שאתרי החדשות בארץ התחילו לקרוא לו "תיעוד", ואפילו לא טורחים לשים אזהרת תוכן גרפי. אנשים שמים אזהרת טריגר כשהם מדברים על סטייק אבל ילדים שחוטים מנשק כימי? את זה אתם חייבים לראות!
אני רוצה את הזכות לא לדעת. אני רוצה שעולם האינטרנט בכללותו יבין שלא 100% מכלל האוכלוסייה חייבים לדעת על כל דבר ודבר מחורבן שקורה בעולם.
אני רוצה את היכולת לעבור יום שלם בלי שידחפו לי לגרון רשימה של דברים נוראיים שקרו בעולם, מכיוון שאנשים משתפים את התוכן הזה לא כי הם מקווים שזה יעזור, אלא כי הם רוצים להעביר את האחריות הלאה למישהו אחר. והדרך הטובה ביותר לעשות את זה, היא בשיתוף המידע. אולי מישהו אחר כבר יעשה את זה.
הפידג'ט קיוב הגיע
אהוד קיבל את הפידג'ט קיוב שלו, שבו תמך במימון קהל. כלומר מוצר מקורי, במימון קהל, הגיע ותקין! אבל אז הבין שזה כבר אולד ניוז כי הלהיט החדש הוא ספינר, ויש גם קוביה שיש לה 12 פאות, שגם עליהם הוא שם כמה דולרים באיביי והזמין. בנוס, יש עכשיו עט פידג'ט עם כל מיני צעצועי ידיים. ובכלל, במגירות שלו במשרד תמיד יש צעצועים.
היוצרים של הפידג'ט הצליחו לקלוע לצורך בסיסי בעיצוב פשוט אבל מקורי. אנחנו צריכים תעסוקה לידיים. בשנות ה-80-90 היו קלמרים עם כל מיני תאים נשלים וזה חירפן מורים כי זה עשה רעש אבל היה ממש כיף לשחק בזה, וזה הרגיע ועזר להתרכז. עכשיו את בתי הספר כובשים ספינרים וכתבי צרכנות נטרפים מכותרות על זה, ובשבועות הקרובים בטח נראה שלל צעצועי פידג'ט נוספים (כמו הפידג'ט שלו 12 פאות) עד שזה ידעך.
צפינו ב-Guardians Of the Galaxy החדש. מלא אקשן, מלא רפרנסים, מלא צחוקים. 136 דקות של סרט שזה לפעמים מכביד. עלילה – meh. אבל כל השאר ממש ממש כיף ולכן אנחנו נותנים 90% סוללה. וההנ הפרויקט של אורי אשכנזי – איפה כדאי לשבת. וסליחה לבן קול שלא טרח לעשות שום דבר בשביל זה.
המלצה בדקה
אהוד ממליץ על העונה החדש של סיליקון ואלי – שממשיכה להיות מצחיקה, למרות שהיא קצת נשחקת.
שחר ממליץ על Dear White People
The post הזכות לא לדעת על פידג'ט אפליקציית ריגול 095 appeared first on Low Battery.
Tuesday Apr 25, 2017
Tuesday Apr 25, 2017
הפרסומת שחטפה את גוגל הום, הורדת המיסים על הסמארטפונים, ומי צריך כרטיס אשראי חכם?
הורדת המסים על סלולר – משתלם?
שר האוצר משה כחלון הודיע השבוע על כוונתו לבטל את מס הרכישה על סמארטפונים, סוללות לסמארטפונים וכרטיסי סים, בכך להוזיל 15 אחוז ממחיר המכשיר. בניגוד לצפוי ההחלטה הזו בוצעה וזכתה לתהודה רחבה מאוד מצד הצרכנים ומצד היבואנים. מבחינת הצרכן מדובר בהחלטה מצוינת, זה עוזר להשוות את מחירי המכשירים בישראל לחו"ל, מוריד את העלות של אחת ההוצאות הבולטות והחוזרות של התושבים בארץ, והופך את השוק לתחרותי יותר גם כלפי חו"ל.
אך הבעיה היא שהמהירות שבה הצו הזה פורסם ונכנס לתוקף, גרמה ליבואנים, קטנים כגדולים, להפסד גדול מאוד. שהרי, הם כבר מחזיקים בתוך שטח ישראל אלפי מכשירים שעליהם המס שולם במועד הייבוא, ועכשיו הם לא רשאים לגבות אותם מהצרכן. בעוד שהיבואנים הגדולים והרשמיים שנהנים מרווחיות גבוהה ותמיכה מחו"ל יכולים לעמוד בהפסדים שכאלה, יש לצידם יבואנים מקבילים נוספים שלא מבריחים מוצרים לארץ ומשלמים את המיסים במועד הייבוא, והם לא יכולים לאבד 15 אחוז על מכשיר שהרווח עליו הוא קטן מאוד מלכתחילה.
מצד אחד, המדינה צריכה להחזיר ליבואנים את המס על המלאי הקיים, והמדינה יודעת בדיוק כמה יש מכל מכשיר ששולם עליו מס, מצד שני, חייבים לגרום ליבואנים למכור את המכשיר בעלות האמיתית שלו ולא לאפשר להם לגלגל את ההורדה במחיר אל הצרכן. מבחינתם, הם יכולים עכשיו להעלות את המחירים חזרה ולתרץ את זה בכך שהם צריכים לכסות את ההפסד, ואז כולם ישכחו שהמחיר ירד והם ירוויחו יותר. הרי הצרכנים כבר מוכנים לשלם את הסכום הזה, למה שזה ישנה להם למי הולך הכסף?
זה מזכיר לי את התקופה שהדולר היה עולה ויורד בצורה דרמטית, וכל פעם שהוא היה עולה המחירים של מוצרי החשמל היו עולים מיד, אך כשהוא היה יורד הם אמרו שיש להם עוד מלאי ושהם לא רוצים להפסיד.
בינתיים כל חברות הסלולר הגדולות הפיצה רשימת מחירים חדשה למכשירים אך מדובר במכשירים שנמכרים מלכתחילה במחיר גבוה מאוד אצלהם. ואני אומר, תפסיקו לבלבל את השכל, ותורידו את המחיר.
ברגר קינג חוטפת את הגוגל אסיסטנט עם פרסומת
בורגר קינג שידרה פרסומת שמפעילה את גוגל הום ושואלת אותה על הוופר, מה שגרם לגוגל הום ברחבי ארה"ב לפעול. זה קצת עצבן חלק מהלקוחות.
גוגל חסמו את הקול הספציפי של הפרסומת מלגרום למכשיר לעבוד אבל אנשים עדיין יכלו לשאול אותה. בהמשך אנשים ערכו שוב ושוב את הערך בוויקיפדיה כדי לצחוק על החברה עד שהוא ננעל.
מאורח יותר ברגר קינג שידרה את הפרסומת שוב עם קול אחר כך שהוא עבר את החסימה. גם לאלקסה של אמזון היה סיפור דומה, לאחר שילדה ביקשה מהוריה בית בובות. היא אמרה
can you play dollhouse with me and get me a dollhouse?
ואלקסה הזמינה לה אחד יחד עם 2 קילו עוגיות. לאחר מכן שודרה כתבה בנושא ואותו משפט מפתח שגרם להזמנה הראשונית, יזם הזמנות נוספות מצד מכשירים נוספים ששמעו את הפקודה מהטלוויזיה.
מה הקטע עם כרטיסי אשראי משוכללים?
ניחשתם נכון, שוב פרויקט מימון קהל גובה כסף ולא מספק את הסחורה.הפעם זו חברה בשם Plastc שכמו כולם, הבטיחה לספק כרטיס אשראי מיוחד שיכול להכיל בתוכו מידע של כרטיסי אשראי אחרים, כך שאין צורך להסתובב עם ארנק מלא אלא רק אחד מיוחד.
Plastc כמו המתחרות שלה Coin ו-Swyp היא האחרונה ברשימה קצרה של סטארטאפים שניסו לשנות את הדרך שבה אנחנו משלמים. אבל כמו עם כל פרויקט קיקסטארטר כושל שסקרנו, גם אלה מסרו מוצר כושל או לא מסרו מוצר בכלל, נעלמו עם הכסף או סתם בזבזו אותו, ומעל הכל, לא הצליחו להגיב בזמן לשינויים בשוק ובזמן שעבר בין גיוס הכסף למעוד המסירה התאורטי, הטכנולוגיה השתנתה והפכה את המוצר למיושן עוד לפני שיצא.
במקרה של כרטיסי אשראי אלקטרוניים היה מדובר בטכנולוגיה שעליה הקונספט נשען – פס מגנטי מתחלף. המשתמש קורא את הפס המגנטי של כרטיס האשראי, מעתיק את כל המידע שלו, ואז כשהגיע הזמן לשלם, הכרטיס החכם היה משנה את הפס המגנטי שלו – קצת כמו קלטת אודיו ישנה, וככה אפשר להעביר בכל פעם כרטיס אשראי אחר.
אלא שאז טכנולוגיה חדשה נכנסה לשוק האשראי בשם EMV. זהו שבב מחשב קטן שנמצא על הכרטיס שלהבדיל מהפס המגנטי שתמיד נשאר זהה, הצ'יפ מייצר קוד עסקה ספציפי בכל פעם שמגהצים את האשראי. בכך גנב שרוצה להעתיק את המידע לא יכול לעשות בו שימוש לאחר מכן, אבל זה אומר שגם הפס המגנטי המתחלף של הכרטיסים לא תקף.
וכך בבת אחת כל הקונספט של כרטיסים חכמים שמאחדים בתוכם מקבץ של כרטיסי אשראי אחרים הפך לעוד יותר פיקציה. עכשיו זה לא אומר שהמוצר לא עובד, הרי הוא יכול להכיל בתוכו כל מיני כרטיסי מתנה פשוטים כאלה או כרטיסי מועדון שלהם אין וגם לא צריך שתהיה אבטחה גבוהה.
עתיד התשלומים עדיין מעורפל למדי. חברת Coin למשל סגרה את שעריה ומכרה את הטכנולוגיה לחברת פיטביט – אלו מצמידי הכושר החכמים. הרעיון די מובן מאליו, יצאת לריצה, יש לך הכל בשעון כושר החכם, כולל הארנק.
Swyp כן שלחה את המוצר שלה בסופו של דבר אחרי הרבה מאוד עיכובים, אבל הוא לא תומך בשבב אז הוא לא פרקטי במיוחד. ב-2016 החברה ציינה שהכרטיס החדש שתומך גם ב-NFC ובשבב יהיה זמין למכירה בשנה הבאה. בינתיים באתר שלהם מופיע שאפשר להצטרף לרשימת המתנה.
אם יש משהו אחד שלמדנו מהעניין הזה, זה שקשה מאוד להתחרות בפתרון חינם שתמיד עובד כמו כרטיס אשראי מפלסטיק רגיל.
ותוספת של אהוד, בעניין מימון קהל. ב-2 באפריל קיבלתי הודעה מדורוס היזם, שהשקעתי בו 60 דולר לפני כמעט 3 שנים, ובו היה כתוב שתוך שבועיים יגיע מייל אישור אחרון לפני שליחת המוצרים. האמת ששמחתי שסוף סוף זה קורה. ואז 13 ימים אחרי הגיע מייל שבוכ הוא אומר שהיו קשיים טכניים, המוצר לא ייצא, ונגמר הכסף כי הוא פשט רגל.
דיברנו ארוכות בהרצאה שלנו על למה זה קורה . אבל מה שמעניין הוא מה קרה בשבועיים האלה. הקשיים הטכניים צצו אז? הוא חשב שהכל ייפתר בשבועיים האלה וברגע האחרון משהו ישתבש?
המלצה בדקה
אהוד ממליץ על Trial And Error – סדרה מוקומנטרית על משפט רצח
שחר ממליץ על כל העונות של Mad Men שיש בנטפליקס
The post רמקול חכם נחטף ללא מסים באשראי 094 appeared first on Low Battery.
Monday Apr 17, 2017
Monday Apr 17, 2017
לפני קצת יותר משנה, בכנס הסלולר בברצלונה, התקיים אירוע שגרתי של סמסונג עם כל מיני הכרזות חדשות. באמצע האירוע, קהל העיתונאים והאורחים התבקש להרכיב משקפי מציאות מדומה בשביל לצפות בסרטון.
בזמן שכולם מחוברים למציאות המדומה, צעד לתוך האולם במעיין הפתעה מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. החברה שהוא עומד בראשה רכשה את אוקיולוס ריפט, מפתחת טכנולוגית מציאות מדומה, ויש להם שיתוף פעולה עם סמסונג.
התמונה של האירוע, שעלתה לעמוד הפייסבוק של צוקרברג בעצמו, הפכה לאיקונית ומתפרשת כשליטה של צוקרברג במציאות שאנחנו חווים.
אנחנו שוחננו עם ד"ר רועי צזנה, חוקר במרכז בלווטניק לחקר הסייבר באוניברסטת תל אביב, ומחבר הספר השולטים בעתיד, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר. אחרי הטייטל הארוך הזה נספר שצזנה נתן לנו טעימה מהעתיד שהוא צופה ובו חברות טכנולוגיה ענקיות שולטות. אנחנו חושבים שהן די שולטות בהווה.
ובאופן סמלי להכל, הנה העמוד של הספר בפייסבוק. אפשר גם לקנות אותו בחנויות ספרים פיזיות שנמצאות במרחב האמיתי מחוץ לבית שלכם.
The post מי ישלוט בעתיד ומי שולט בהווה? 093 appeared first on Low Battery.
Friday Apr 14, 2017
Friday Apr 14, 2017
שחר: שלום לכולם אני שחר שושן, איתי נמצא אהוד קינן, אני עיתונאי טכנולוגיה מאז 2012 כיום עורך את ווייזביי אתר הסקירות של זאפ, ומסקר את תחום הטכנולוגיה הצרכנית ומגיש את הפודקאסט בלי סוללה.
אהוד: אני מגיש עם שחר את התוכנית הזאת מאז יוני 2015. אני עיתונאי טכנולוגיה מאז 2006, ערכתי את וויינט דיגיטל וכיום עורך את אתר NEXTER של מאקו. הגשתי פינה בטלוויזיה על מימון קהל במופע הגאדג'ים בערוץ אגו. השקעתי 327 דולר ב-10 פרויקטים באתרים אמריקאים ועוד 930 שקלים ב-7 פרויקטים ישראלים. לשני גאדג'טים מתוכם אני עוד מחכה. לאחד מהם כבר שנתיים וחצי.
הנחתי מספר אירועים בעולמות ובאייקון ובהם את פאוור פוינט קריוקי. הלילה אני מנחה עם עוד 5 חברים את לוליווד, שבו אנחנו נצפה בסרט גרוע ונעזור לו עם פרשנות, ביאורים ובדיחות שלנו. אז תגיעו פשוט בחצות.
שחר: היום אנחנו נדבר על מימון קהל, וספציפית על מוצרים טכנולוגים במימון קהל, וספציפית יותר פרויקטים שנראו כמו הצלחה ענקית ונכשלו לגמרי. אנחנו נפתח בסקירה קצרה של מה זה מימון קהל ואיפה זה התחיל, נעבור למספר סיפורי כשלון ונסיים עם 5-10 דקות לשאלות ככל שנספיק ועד שיפנו אותנו מהחדר.
מימון קהל – רקע
שחר: מימון קהל הפך לדרך פופולרית לגיוס הון ראשוני לסטארטאפ או כפלטפורמה למכירת מוצר על ידי חברות קיימות. כלומר, אני המצאתי איזה שעון מגניב, מחשב שישנה את העולם או סתם חגורה עם אבזם שלא מסובך לפתוח. אין לי משקיעים, אז אני אוסף מכל אחד מכם כמה דולרים, מפתח את המוצר. אתם בתמורה מקבלים ממני תודה במייל אם תרמתם דולר, טי שירט של החברה שלי אם תרמתם 20, ואם נתתם סוכמים גבוהים יותר של סביב ה-100 אז אתן לכם את המוצר שבעתיד יימכר ב-150 נגיד. כולם, לכאורה, מרווחים. לי יש הון ראשוני בלי טובות, יש לי כבר קהל שמתחייב לרכוש, ואתם זוכים להיות שותפים לו ולקבל הנחה. זה ממש הבסיס, יש עוד מודלים בתוך זה שפחות רלווונטים לנו. וחשוב לזכור שהאתר שמתווך גוזר קופון בין אם הפרויקט הצליח או נכשל, כל עוד הוא מומן בהצלחה.
אהוד: האתרים הכי מוכרים היום למימון קהל הם קיקסטרטר שקם ב-2009 ואינדיגוגו שקם ב-2008. הפרויקט הראשון בקיקסטרטר הוא מישהו שהבטיח לצייר ציורים לאנשים. הוא גייס 35 דולר מתוך 20 שביקש. מישהו יודע מה היה סרט הקולנוע הראשון שמומן בידי קהל? שחר מה הניחוש שלך?
שחר: ורונקיה מארס?
אהוד: ובכן, שחר, לא יכולת להיות כל כך רחוק מהתשובה הנכונה, שאני חושב שצריך לפטר אותך עכשיו ולסגור את ההרצאה הזאת וללכת הביתה. הסרטון הראשון שידוע שמומן באמצעות קהל – הוא לה מארסֵיֶיז. סרט שעוסק במהפכה הצרפתית. מי מימן דבר כזה באינטרנט אתה שואל? ובכן התשובה היא שלא מימנו אותו באינטרנט, אלא דרך מודעה בעיתון שפירסם במאי הסרט ז'אן רנואר ב-1938. הוא הבטיח כרטיס לסרט שעוד לא הופק בכלל, למי שיתרום לו 2 פרנק.
אלא שהרעיון הזה של מימון קהל קיים עוד קודם. לא ניכנס לאדם הקדמון שעשה מגבית של אבנים בשביל לזרוק על ממותה. אבל נחזור קצת אחורה ל-1885. צרפת נותנת לארצות הברית במתנה את פסל החירות – המקום הכי חם עם המדרגות הכי תלולות בגיהנום – אני אומר לכם את זה מנסיון. בכל מקרה,היה צריך להניח אותו איפהשהו, ולשם כך היה צריך בסיס. לניו יורק לא היה מספיק כסף לבנות לו בסיס. בולטימור, בוסטון, סאן פרנסיסקו ופילדלפיה הציעו לשלם אם הפסל יעבור אליהם. בניו יורק סירבו ומצאו פתרון – הציבור ישלם. פוליצר (שעל שמו הפרס) פרסם מודעה בעיתון שלו וביקש תרומות. ממש כמו קיקסטארטר היו תשורות לפי דירוג. מי שנתן סכום כלשהו, השם שלו הופיע בעיתון, מי שנתן דולר (בערך 23 דולר במונחים של היום) קיבל פסלון של 6 אינץ', מי שתרם 5 דולר קיבל פסלון של 12 אינץ'. הוא גייס 101,091 דולר מתוך 100,000 שהיה צריך, ופסל החירות נבנה.
רק בקיקסטארטר גויסו עד כה כמעט 3 מיליארד דולר ל-120,000 פרוייקטים ש"הצליחו", ותיכף נסביר למה "הצליחו" במרכאות אוויר. לפעמים סיפורי ההצלחה של גיוס מיליונים נגמרים בקול ענות חלושה ובעשרות אלפי תומכים מאוכזבים. בספיישל המיוחד ביותר היום נספר סיפורי הצלחה וכישלון של כמה מהם. מהשעון החכם פורץ הדרך ועד לצידנית משוכללת שנכשלה, הצליחה ושוב נכשלה.
הכשלונות
1.משחק
שחר: מסלול המימון בחברות שמתמחות בזה הוא דיי סטנדרטי. אתה צריך להציג קונספט, אבטיפוס אם קיים, מחקר שוק, הכנסה פוטנציאלית, כל מיני סעיפים שמי שייתן לך כסף ירצה לדעת מראש האם אתה באמת יודע על מה אתה מדבר, או שבאת לבזבז לכולם את הזמן. אם אתה חרטטן, אתה אפילו לא תיכנס בדלת הראשית. במימון קהל לעומת זאת רף הכניסה הוא מילולית כל אחד עם מחשב וטלפון שיכול לצלם וידאו.
בשנת 2012 חברה בשם Form Labs ביקשה מאה אלף דולר כדי לממן את תהליך הייצור של מדפסת תלת ממד ייחודית. הם הגיעו ליעד הזה תוך שעתיים וחצי ולבסוף גייסו שלושה מיליון דולר.
הייחוד של המדפסת היה שהיא מסוגלת להדפיס בשיטה שונה מהמסת פלסטיק שנקראת ליתוגרפיה. ראש ההדפסה שקוע בתוך חומר רגיש לאור, שקרן לייזר גורמת לו להתקשות בנקודה ספציפית וכך עובדת ההדפסה. מכונה שולחנית שכזו לא הייתה קיימת ב-2012.
הקמפיין הוכרז בספטמבר של אותה שנה והמדפסת הראשונה הייתה אמורה לצאת בפברואר 2013. ואחרי שהחבר'ה נרגעו מכמות הכסף שהם גייסו, הם לפתע הבינו שהם צריכים לספק אלפי יחידות במסגרת זמן שבה התכוונו לספק כמה מאות.
עוד כנראה הם הבינו שלא רק שהם לא יודעים איך לעשות את זה בזמן, תהליך הייצור עצמו של מוצר חדש לחלוטין הוא לא משהו שקורה בין לילה ובטח שלא כשאתה סומך על מגוון של ספקים שונים שאתה בכלל לא מכיר, שיספקו לך את הסחורה הנכונה והתקינה למוצר שלך.
עוד טעות שהם עשו היא למכור את המכונות בזול. ונכון, 2,300 דולר למדפסת תלת ממד זה לא זול, אבל כשקנה המידה של האופרציה שלך משתנה, כך גם ההוצאות והגדילה היא לאו דווקא לינארית. בכך הם מצאו את עצמם מפסידים כסף ונאלצים לחפש משקיע נוסף שיכסה את עלות התפעול שלהם, ולהזכירכם, הם משכו את התומכים במשך יותר משנה מתאריך היעד עד שהמדפסת הראשונה יצאה סוף סוף.
מנגד
גם הריפט שהצליח מאוד וחולל מהפכה אמיתית בתחום המציאות המדומה – משהו שלא היה קורה בלעדיהם ולא היה הופך למה שהוא היום, התחיל ומומן בהצלחה בקיסטארטר אבל עם הבדל אחד גדול. הם הגיעו למימון קהל עם קבלות. הם הראו כבר בסרטון הרשמי את מנכ"ל חברת המשחקים valve, מפתחים בכירים של מנועים גרפיים כמו של אנריל או יוניטי, כולם אמרו שערכת הפיתוח – אותה אחת שאתם שמים כסף עכשיו לקנות, היא מאוד מוצלחת ושווה את הכסף.
אגב, גם המוצר המסחרי שהיה זמין לרכישה החל מינואר 16 והיה אמור להגיע חודשיים לאחר מכן, נדחה בעוד חודשיים ואפילו יותר למי שהזמין קצת יותר מאוחר כך שגם חברות אמיתיות לפעמים לא עומדות ביעדים של עצמן.
אבל זה ההבדל הכי גדול בין מה שהיה בתחילת דור הזהב של מימון הקהל שבו חברות שכבר יש להם משהו קונקרטי ביד, פנו לציבור והציעו לו להיות חלק במשהו שהם באמת מסוגלים לעשות. זאת לעומת כאלה שלא עשו כלום ועכשיו מבקשים שהציבור ישלם להם על הניסיונות.
אהוד: וכזה הוא הסיפור של Zano – רחפן מזערי שיכול לעשות את הסלפי האווירי המושלם בפחות מ-300 דולר.
כשמקישים בגוגל את השם Zano – זי איי אן או, בתוצאה השלישית עולה כתבת תחקיר מאתר מדיום של 16,000 מילה שחוקרת לעומק איך יתכן שחברה שגייסה 2.3 מיליון פאונד בקיקסטרטר נכשלה וכל הכסף הלך פחות או יותר לפח, בלי שאף אחד מ-12,075 המשקיעים קיבל את הרחפן. 600 איש בלבד קיבלו אותו במכירה מוקדמת וגם להם לא תמיד הוא עבד
מה שמעניין הוא שמי ששילם את השכר למארק האריס, העיתונאי שביצע את התחקיר וכתב את הכתבה הוא אתר קיקסטארטר שהרגיש כנראה אחראי במידה מסויימת כלפי הגולשים שלו. הוא כמובן לא החזיר את הכסף, אבל הוא רצה להבין מה יקרה כדי לתת תשובות למשקיעים וכדי למנוע מצב שבו פרויקט מצליח שקם באתר יכתים את שמו.
אז קראנו ונקצר לכם את התחקיר כי הסיפור מעניין. הפרויקט, כמו כל פרויקט במימון קהל היה שאפתני מאוד, והוא לא הגיע על ידי אדם מהרחוב שסיים ללמוד עיצוב תעשייתי אלא חברה שעסקה ב-IT ובפיתוח תוכנה. הם ניסו את מזלם עם רחפן צבאי, שלא הגיע לדרישות של הלקוח. הם רצו לפתח רחפן סופר קטן שיודע לחמוק ממכשולים, לצלם סלפי, ולעקוב אחרי המפעיל שלו. כל זה במחיר מציאה של מאה וקצת לירות שטרלינג.
קיקסטרטר דורשת מחברות שמפחתות מוצר להציג אבטיפוס עובד ולא רינדור גרפי. אבל נציג של קיקסטרטר לא נוגע במו ידיו במוצר ורואה אותו עובד במו עיניו. זה איפשר לטורקינג, החברה שפיתחה את זאנו לבלף קצת בווידאו.
הרחפן הוצג בתערוכת הטכנולוגיה בווגאס – CES ושם הנציגי החברה אמרו לעיתונאים שאי אפשר להפעיל אותו בגלל ריבוי סמארטפונים ורשתות ווייפיי. גם אני וגם שחר היינו ב-CES ובאירועים יותר קטנים ויכולים להעיד שחיבורי ווייפיי אכן בעיתיים, אבל זה עדיין נשמע כמו תירוץ מחשיד מדי. למה לא להזמין עיתונאים להדגמה פרטית באזור שקט יותר? למה להביא לתערוכה מוצר שאי אפשר להדגים?
טורקינג גילתה בשלב מסויים שהרוטורים לא בדיוק במאה אחוז מתאימים בצורה ובמשקל. הם רצו להחזיר אותם לספק והוא סירב וככה כל הכסף בוזבז. בקיקסטרטר גם נהוג שככל שיש יותר כסף בסכום הגיוס, כך מוסיפים פיצ'רים. טורקינג לא ציפתה לכזאת הצלחה ולא יכל לעמוד טכנולוגית בהבטחות שלה, כי זה דר שיותר פיתוח.
התגלו בעיות בסוללה שלא הספיקה אפילו לקבע שעה, בגירסאות של התוכנה שלא החזיקה את התוכנה באוויר ובבגלל שהם כבר היו באיחור ומיהרו הם לא עשו בדיקות מקיפות אחרי הייצור, אצווה אחת יצאה עם תקלות ואי אפשר היה לשלוח אותה.
החברה נקלעה לחובות והיה צריך כסף דחוף. היא בינתיים התחילה לקבל הזמנות מוקדמות רגילות מלקוחות רגילים ששילמו סכומים גבוהים יותר מאלה של המשקיעים, אבל פייפאל לא הסכימה לשחרר את הכסף לפני שהמוצר נשלח. אז מה עשו בזאנו? שלחו יחידות לא מוכנות עד הסוף שלא עובדות במקרה הרע ומלאות בתקלות במקרה הטוב. הצלילה המשיכה מפה למטה עד שנגמר הכסף ואי אפשר היה להמשיך.
המסקנה של האריס היא שלא נעשתה פה מירמה או עוקץ (למרות המניפולציות בסרטון הדגמה ושכר גבוה מדי לבכירי החברה) אלא פשוט שאפתנות יתר של חברה שלא עמדה בדרישות הטכניות ובדדליים שהציבה לעצמה, ובמחיר הנמוך שקבעה למוצר.
היום, אגב, שנתיים וחצי אחרי שהזאנו הושק, אנחנו כבר יכולים לקנות מיני רחפנים שלא רחוקים מהיכולות שהזאנו הבטיח, וראינו אבות טיפוס של מוצרים דומים שנשבעו באמא שלהם שהם למדו מכל הטעויות של החברה וייצרו מוצר אמיתי שבו לא יהיו בעיות כאלה..
רחפן שהיה לו סיפור דומה הוא הלילי. את הרחפן מעיפים באוויר והוא פשוט מתחיל לצלם ועוקב אחרי השלט. לא צריך לכוון או להטיס אותו. כשמסיימים הוא ונוחת על היד. אה, וגם הוא עמיד במים, אז אפשר לזרוק אותו לאגם.
הוא לא גייס בקיקסטרטר אלא באופן עצמאי באתר פשוט ביצע מכירות מוקדמות במחיר של 500 עד 900 דולר ליחידה וסך הכל 34.8 מיליון דולר ועוד 15 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. מתוך כל המשקיעים האלה 0 קיבלו את הרחפן.
החברה פשטה רגל ונתבעה, בין השאר נטען בתביעה שהסרטון הדגמה הוא לא באמת מציג את המצלמה של לילי, אלא גופרו שהודבק לאבטיפוס של הרחפן שלה. מה שלמעשה מוליך שולל את הקונים כי זה משקר לגבי איכות הצילום. אנחנו לא רואים את מה שנקבל במציאות. לילי שלחה מייל לרוכשים שהם יכולים למלא טופס בשביל לקבל את הכסף חזרה. אז כרגע מה שיש להם, ובכן, זה טופס.
שעון פבל
פבל היה אחת ההצלחות המטאוריות בקיקסטרטר. המוצר שלהם פבל טיים עדיין נמצא במקום הראשון בהכי ממומנים בקיקסטרטר ושני מוצרים נוספים של החברה במקום השלישי והחמישי. פבל המקורי מ-2012 גייס 10 מיליון דולר. הפבל טיים מ-2015 גייס 20 מיליון. פבל טיים 2 גייס 12 מיליון דולר. סה"כ 42 מיליון.
בניגוד לסיפורים אחרים פה – פבל שלחה את המוצרים שלה למשקיעים והם אפילו עובדים. בואו ניתן פה הערת צד. יש לא מעט מוצרים בקיקסטרטר כולל כאלה שאנחנו קנינו, שהגיעו (אמנם לא תמיד בזמן) אבל הגיעו וקיימו את ההבטחה. אנחנו לא טוענים שהכל פח.
בכל מקרה פבל לא הצליחה להמשיך כחברה עצמאית, במיוחד בצילן של אפל וסמסונג, ונמכרה לפיטביט בחודש נובמבר האחרון ב-40 מיליון דולר. פיטביט תפסיק לייצר את פבל וכנראה תשתמש בטכנולוגיה ובפטנטים במוצרים אחרים שלה. שזה עוד סבבה. היו תומכים שעדיין לא קיבלו את הפבל טיים 2 ולהם הבטיחו החזר, שזה מבאס אבל גם סבבה. אבל הנה החלק הפחות סבבה, לגבי מי שהספיק לקנות את שלוש הדגמים ועונד אותם כעת – פבל הבטיחה שבאופן מידי לא יהיה שינוי והם יוכלו להמשיך ולהשתמש במוצר, אבל "שהשירות והשימושיות יפחתו בעתיד". אלא מילים שפבל בעצמה כתבה.
כן. חברה שמכרה מוצר ללקוחות, ולא פשטה רגל או נקלעה לצרות, אלא נמכרה בכסף לחברה גדולה תפסיק לתמוך במוצר. הם גם יפסיקו לספק שירות.
ממש השבוע פבל המתיקה במעט את הבשורה ואמרה שתעדכן את האפליקציות ותאפשר לשעון לעבוד ללא תלות בשרתים. זה עדיין מבאס כי זה די להרוג את המוצר ואת האפליקציות שלו.
4 הצידנית שנכשלה, הצליחה ונכשלה שוב
אמריקאים אוהבים לעשות פיקניקים, מסיבות ועל האשים. זו אמירה כללית אבל ספציפית הם אוהבים לעשות את מסיבות טיילגייט – שזה אומר שיושבים בחניון של אצטדיון ספורט, פותחים את הבגאג׳ של הטנדר, יושבים על כסאות נוח, עושים בר בי קיו ושותים אלכוהול. בשביל שהאלכוהול יישאר קר צריך צידנית.
צ'ה צ'ינג, חשב לעצמו ראיין גראפר (Grepper), אפשר למכור להם צידנית הייטקית משוכללת שיהיה בה רמקול בלוטות', בלנדר, מטען לטלפון, פנס פנימי, כבלי באנג'י לקשור עוד ציוד ועוד כל מיני קשקושים שישדרגו את הדבר הזה שהוא בדרך כלל תיבה עם בידוד.
הוא פנה לקיקסטרטר וביקש סכום צנוע של 125 אלף דולר לפיתוח. 185 דולר והצידנית שלכם! צידנית רגילה, נספר לכם, עולה בארצות הברית בין 15 דולר לפשוטה ל-50 דולר אם יש לה גם גלגלים. זה די נועז. והוא הצליח! לגייס רק 102 אלף דולר.
בשלב הזה היינו מצפים שהוא יילך הביתה עם הזנב בין הרגליים ויחזור להיות שכיר, או מקסימום בעל עסק פרטי קטן לשפצור צידניות. אבל כמו שאני מלמד את הבת שלי שלפעמים רצה ונופלת על השטיח. כואב קצת, אבל מיד קמים וממשיכים לנסות.
גרפר יצא למסע של חצי שנה בשביל לשווק את המוצר שלו, וחשוב מכך, להבין מה הקהל שלו רוצה וצריך ומה אפשר לשפר. זו מחשבה של יזם ואיש שיווק אמיתי. הקהל שמשלם על המוצר צריך להיות זה שיגיד לו מה צריך בצידנית.
בחצי השנה הזאת, אי שם ב-2014 הוא נסע למסיבות טיילגייט וקולג'ים, חילק שייקים וכרטיסי ביקור והדגים פיזית את המוצר שלו לצרכנים. לא סתם סרטון תדמית מגניב (שגם אותו הוא שיפר משמעותית), ואמר לכולם שברגע שזה יהיה זמין הוא יספר להם.
הוא שיפר את המוצר, יצר סרטון חדש ופחות מעפן, ופתח קיקסטרטר חדש. הקהל שהוא צבר בחצי השנה הזאת, התחייב לרכוש את המוצר, או לכל הפחות פירסם אותו בפייסבוק ובטוויטר כי ראה אותו מול העניים, התלהב וראה שהוא הפך למגניב אפילו יותר. ככה היה לגרפר בוסט רציני. מפה זה התגלגל לתקשורת שהתלהבה ממנו ולגיוס של 13 מיליון דולר, מה ששם אותו באותה תקופה במקום השני בפרוייקטים המגייסים ביותר בכל הזמנים.
מנפילה כואבת לסיפור הצלחה מטורף. אלא שעם כוח גדול בא כשלון גדול כפי שאמרו לספיידרמן. סתם, זה לא מה שאמרו לו, אבל זה יושב לי טוב בנרטיב, אז תזרמו. הוא התחייב לספק ציידניות למשהו כמו 60,000 אנשים שתמכו בו. אבל האנשים האלה קנו את המוצר בהנחה משמעותית. הם שילמו סביב 185 דולר, כאשר המחיר האמיתי של מי שרוצה לקנות עכשיו את הצידנית הוא סביב 450-500 דולר.
שחר: עכשיו בואו נדבר רגע על כלכלה. עזבו בצד כמה עולה לייצר את המוצר, ומה השכר שמגיע לגרפר על הפיתוח והשיווק שלקחו לו חודשים ארוכים. יוצאות עכשיו מפס היצור 1,000 צידניות ראשונות. בכמה עדיף למכור אותן? ב-450 דולר לחתיכה, או 185 דולר? יפה. אז בחודש נובמבר 2015 התחילו לשלוח אותן קודם לאנשים ששילמו מלאן כסף באמזון בשביל להרוויח ולכסות עלויות של הייצור.
מי שקנה באמזון קיבל הבטחה שהמוצר יגיע תוך יומיים. ומה עם אלו שהאמינו בפרוייקט לפני שהוא היה קיים ושמו את הכסף מראש? מי ששילם ביולי 2014 וקיבל השערה שהמוצר יישלח אליהם בפברואר 2015. נו, הם חיכו כמה חודשים, אז יחכו עוד כמה שבועות, מה קרה?
ובכן מה שקרה זו ערימה של ביקורות שליליות וכעס על גרפר, כי הם מרגישים שהוא דפק אותם. הוא מצידו סיפק כל מיני תירוצים על בעיות כמו עלות שילוח גבוהה, שביתה בחברה שמייצרת את המנועים לבלנדר ועוד כל מיני. לדבריו המכירה בסכום שגבוה פי 2.5 אמורה לעזור לפתור חלק מהבעיות הללו כדי שגם המשקיעים הראשונים יקבלו את המוצר.
בחודש אוקטובר האחרון נפתחה נגד גרפר חקירה במשרד המשפטים של אורגון, משם החברה שלו פועלת – לאחר כל התלונות שהגיעו מצרכנים. באותו חודש דווח כי אמזון מכרה את הצידנית במבצע במחיר של 225 דולר. קצת יותר מ-185 שנתנו המשקיעים, מה שעוד יותר הכעיס אותם. כי הם היו יכולים פשוט לחכות, לתת עוד 40 דולר ולקבל את המוצר מיד, וכרגע הם שילמו ועדיין מחכים. על זה אמר גרפר שאמזון דפקה אותו וגרמה לו כמעט לפשיטת רגל, ומאז המחיר קפץ חזרה.
קצת לאחר מכן, באוקטובר 2014, קיקסטרטר שינתה את תנאי השימוש והיא מחייבת יוצרים להחזיר למשקיעים את הכסף אם הפרויקט לא הצליח, אבל לא מפורט עד מתי צריך להחזיר את הכסף, ומה נחשב לעיכוב מוגזם.
בפברואר האחרון עדכן גרפר את המשקיעים שלו שהמהלך של אמזון והחקירה מאוד הקשו עליו. הוא עכשיו עם צוות "קטן יותר", כלומר פיטר אנשים. כל שבוע הוא שולח כמה עשרות יחידות בלבד והדרך עוד ארוכה.
סכין גילוח
אהוד: עלי קצת קשה לראות את זה כי יש לי זקן גדול, אבל אני מתגלח ונפצע בעור לא משנה באיזה סכין אני משתמש. מדי פעם אני רואה במימון קהל איזה סכין גילוח חדשני, זול, חסכוני אבל לא כזה שבאמת רלוונטי לי. חוץ מה-Skarp שהוא אמור לא לפצוע אותי בכלל כי, אני מקווה שאתם יושבים, הוא מבוסס על "לייזר". כן כן, ממש כמו הקרן של ד"ר אוויל שהייתה אמורה להשמיד אותנו.
הטכנולוגיה שהם מדברים עליה נשמעת קצת מוזרה. לייזר שיודע לשרוף או לחתוך במדוייק רק שיער ולא לפגוע בכלל ברקמת עור? ואם כן – משהו שיכול להיות בשימוש ביתי ולא במכונות יותר מורכבות? אני לא כזה מבין בפיזיקה, אבל זה באמת נשמע לי קצת מוזר.
אנחנו לא היחידים שחשדנו. הפרויקט גייס 4 מילון דולר בקיקסטרטר ואז הושעה כעבור פחות מחודש על ידי קיקסטארטר. המשמעות היא ש-4 מיליון הדולר האלו לא נגבו מהמשקיעים ולא הועברו ליזמים. למעשה זה פשוט כאילו הפרויקט לא היה קיים.
סקארפ עברו לאינדיגוגו, אתר שפחות מחמיר בדרישות שלו, ככל הנראה, ושם הם לא הצליחו לשחזר את ההצלחה וגייסו רק חצי מיליון דולר.
זה היה בסוף 2015, ומאז במשך כמעט שנה וחצי הם מעדכנים שהמוצר עדיין בפיתוח. העדכון האחרון שנשמע מהם היה בינואר האחרון, שבו הם אומרים שהם עובדים על דגם חדש ושהוא יישלח בפברואר. מאז עוד לא שמעו מהם. יתכן מאוד שהם יוכיחו לכולם שהם צדקו.
- הם ממנים עוד דברים
שחר: אז כל זה במוצרים. דברים פיזיים שצריך לייצר. ומה עם תמורות שהן פחות חומריות כמו סרט?
סרטים מאוד מוכרים שמומנו היו ורוניקה מארס עם 5.7 מיליון דולר לעומת ה-2 מיליון שהם ביקשו, וגם הסרט של זאק בראף, Wish i was here שביקש גם שני מיליון דולר וקיבל שלושה.
במקרה של בראף הייתה ביקורת מאוד חריפה באינטרנט היות ואחרי השלושה מיליון דולר האלה, הוא גייס עוד כמה מיליונים מחברה בשם Worldview Entertainment והגיע ל-10 מיליון דולר אך עם הבדל מאוד גדול.
בעוד שמי שגיבה אותו בקיקסטארטר קיבל תמורה כלשהי בהתאם להשקעה ולא יותר, במקרה שבו הסרט הופך ללהיט ובראף, כמחזיק הזכויות בסרט ירוויח מזה ישירות, קהל התומכים לא יראה מזה אגורה, אך אותה חברה שהשקיעה בו כן תצפה להחזר על ההשקעה שלה ותייצר מזה רווח.
אותו דבר עם הסרט של ורוניקה מארס. בווידאו שבו הם מבקשים מהקהל לעזור במימון הם ציינו שרשת פוקס החליטה שאין מספיק דרישה לסרט כזה אבל אחרי שראו כמה תשומת לב הסרט מקבל, הם כן החליטו לממן אותו. אז שוב החברה הגדולה מרוויחה והאיש הקטן סתם משלם.
בינתיים פה בארץ היה סרט ישראלי שהופק במימון קהל.בטח ראיתם אותו, סרט אפס של אור פז ותום טרגר. גם הוא נוצר בעזרת מימון קהל ומימון מקומדי סנטרל ישראל, רק שהם העלו את הסרט ליוטיוב יומיים אחרי השידור בטלוויזיה ככה שהם לא דפקו את המשקיעים הפרטיים שלהם.
סיכום:
מצד אחד מימון קהל מאד מצליח כלכלית ומאד מעודד יזמות. אנחנו מכירים אישית יזמים שהמציאו דברים אחלה, צברו נסיון וממש יצרו מוצרים ומכרו אותם כאילו היו חברה. זה גם גורם לחברות גדולות להתעורר ולהבין לאילו דברים יש שוק.
כלומר אם אני מצליח לגייס 100,000 משקיעים זה לא רק הכסף, זה גם אומר שיש 100,000 איש שמוכנים לקנות מוצר לפני שהוא בכלל קיים. מזה אפשר להסיק בזהירות שיש עוד מאות אלפי אנשים שישמחו לקנות את המוצר כאשר הוא יהיה קיים והם ידעו שהוא עובד.
פיטביט מבחינתה עשתה אחלה אקזיט. אוקיולוס ריפט שגייסה בין השאר בקיקסטרטר ונמכרה לפייסבוק הניעה מחדש את התחום הרדום של מציאות מדומה. הרבה מאוד יצירות קולנועיות, ספרותיות וטלוויזיניות צמחו באתר הזה, ולמשל הפודקאסט הישראלי עושים הסטוריה הפך מתחביב מאוד מושקע לעסק לכל דבר שהצמיח עוד פודקאסטים אחרי שגייס כסף מהקהל.
אהוד: אלא שכפי שהסביר לנו יזם אחד המרחק מאבטיפוס שעובד בצורה מושלמת למוצר בייצור המוני זה בערך כמו לצייר אתר בפוטושופ ואחר כך לתכנת אותו ושידע לעבוד ולקבל מאות אלפי גולשים. זה שהטכנולוגיה קיימת, זה אחלה. אבל בדרך יש בעיות בשביל שתוכל למצוא חומרים זולים ולעשות דברים ביציקה ובפס ייצור ולא במדפסת תלת מימד בסטודיו שלך בכיף במשך שבוע, ואחר כך ליצור מערך לוגיסטי שידע לשלוח את זה לעשרות אלפי אנשים ולטפל בשירות לקוחות בבעיות במוצר ובמשלוח.
פלטפורמת מימון הקהל, חשוב להזכיר היא לא חנות של הזמנה מראש. היא אפיק השקעה. ולפעמים כשמשקיעים במשהו הוא לא מצליח.זה הסיכון שלוקחים תמורת האפשרות לקנות משהו בזול ולפני כולם. החלק המעצבן בכל מה שקשור למימון קהל, זו הטעות שלעולם חוזרת. אנשים פרטיים שאין להם מושג איך להתנהל בכל התהליך הזה מבקשים כסף מאיתנו, אנשים שבאמת עובדים, שנממן להם את החלומות, וזאת מבלי שנקבל תמורה הולמת.
שחר: אל תבקשו כסף ורק אז תנסו להבין אם אתם יכולים. אל תבקשו מאיתנו מימון למשהו שאין לכם מושג אם אתם מסוגלים לעשות אותו. קודם תעשו על חשבונכם, ורק כשזה ממש מוכן וצריך רק זריקת עידוד, דברו איתנו.
ביבליוגרפיה:
https://www.kickstarter.com/projects/antsylabs/fidget-cube-a-vinyl-desk-toy?ref=most_funded
http://www.bbc.com/news/magazine-21932675
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4558383,00.html
http://www.mako.co.il/nexter-internet/Article-25c7317071f1151006.htm
https://www.kickstarter.com/help/faq/kickstarter+basics#faq_41859
https://www.kickstarter.com/projects/torquing/zano-autonomous-intelligent-swarming-nano-drone
http://www.droningon.co/2017/03/09/selfly-1m-funding-next-zano-failure/
https://www.cnet.com/news/skarp-laser-razor-what-happened/
https://petapixel.com/2017/01/13/lily-drone-sued-accused-luring-customers-faked-promo-video/
http://www.geektime.co.il/the-number-one-reason-for-unsuccessful-crowd-funding-campaigns/
http://www.recode.net/2017/3/17/14959490/bankrupt-drone-lily-refund-preorders
https://petapixel.com/2015/05/12/lily-is-the-worlds-first-throw-and-shoot-camera/
http://sofii.org/case-study/fundraising-for-the-statue-of-libertys-pedestal
http://www.ahannula.com/2010/10/13/statue-of-the-liberty-was-crowdfunded/
https://www.indiegogo.com/projects/the-skarp-laser-razor-21st-century-shaving#/updates
http://www.mako.co.il/nexter-gadgets/Article-f88a01eb0406051006.htm
https://blog.getpebble.com/2016/12/07/fitbit/#more-1032
http://www.digitalmusicnews.com/2016/12/13/neil-young-pono-player-streaming/
The post הכישלון והכישלון של מימון קהל 092 appeared first on Low Battery.
Tuesday Apr 11, 2017
Tuesday Apr 11, 2017
מתיחת אכזרית של אתר פורנו, נעילה אכזרית מחוץ לחניה, וטלוויזיה ניידת לא ממש אכזרית
הרצאה
מזכירים לכם לרכוש כרטיסים להרצאה שלנו ב-12.4 שזה ממש עוד פחות משבוע. יהיה כיף. באותו לילה אני אשתתף עם עוד מנחים וכותבים באירוע בשם לוליווד שבו נראה סרט מחורבן, נפרש ונבאר אותו ויהיה כיף
מתיחת הפורנו שאולי הרגה מישהו
בשבת האחרונה היה אחד באפריל וכרגיל כל הרשת הייתה מלאה בדאחקות לרוב. דיברנו על מכון ויצמן שפירסם הודעה שקרית 3 ימים לפני בשביל למכור סודה.
ביממה עצמה שקדמה לתאריך, גוגל ניסתה להוביל את כולם עם מגוון מתיחות מצוותים שונים שלה ברחבי העולם. הייתה לה מקלדת פצפצים, שזה משהו שהייתי שמח אם היה באמת. מפוצצים פצפצים שרוצים להקליד עליהם, מכניסים לסורק שבודק מה פוצפץ, וזה מה שמוקלד. היה גם את גוגל נום (גמד גינה) שהוא חיקוי של גוגל הום שפועל מחוץ לבית ודי יורד על כל התחום הזה.
היו עוד מיליון שאפשר לראות פה או פשוט לגגל april fools 2017. אבל בעיני הכי חשוב לציין את פורנהאב, אתר הפורנו הגדול, או מהגדולים בעולם. מה שקרה שם זה שמי שצפה בפורנו בתאריך 1.4 קיבל בסוף הצפיה בסרטון את ההודעה הזאת.
כתוב שם שהסרטון שותף בשמך בפייסבוק לכל החברים שלך. כאילו "עכשיו צפיתי ב" ולינק לסרטון. כמו שאתה משתף דברים שראית ביוטיוב או בפייסבוק עצמה. מה שאומר שימינג לצופי פורנו.
בתחתית ההודעה המפחידה נכתב התאריך אחד באפריל מה שהיה אמור לרמוז לך שזו מתיחה, כי ממתי בהודעות שקופצות מהסוג הזה יש תאריך. אם לחצת על תודה או מה לעזאזל תבטל את זה, קיבלת את ההודעה הבאה שאומרת סתם צחקנו עליך. חה חה חה.
עכשיו שיימינג לצופי פורנו זה משהו שבאמת נעשה. משרדי עורכי דין שלחו לאנשים שיודעים שהם הורידו פורנו לא חוקי מאתרים ובשיתוף קבצים מכתב שבו הם מתבקשים לשלם פיצויים, או שייתבעו ולמכתב צורפה רשימה של הסרטים שהם ראו, חלקם בקטגוריות קשות, או פטישיסטיות או מביכות עבור אנשים. למשל גברים שצופים בפורנו גברים ולא רוצים שידעו מזה. עכשיו האיום המרומז הוא שיהיה מסמך ציבורי, שבו יהיה כתוב מי אתה ואיזה פורנו אתה אוהב ולכן כדאי לך לשלם.
אני לא יודע כמה הקהל של אתר הפורנו נטש אותו בעקבות המתיחה הזאת. זה גם אתר שעוסק על הזמן בפעלולי יחצ.
ננעל מחוץ לחניה
יום אחד אדם בשם רוברט מרטין נעל מחץ לגאאראז' שלו, כאשר האפליקציה שאמורה לפתוח אותו לא עובדת. זה קרה כי הוא קרא לה חתיכת חרא.
ובכן סטארטאפ בשם גאראג'דט (שאגב צמח במימון קהל) פיתוח מוצר שמאפשר לפתוח ולסגור את דלת הגאראז' מרחוק דרך הטלפון, ולקבל חיווי אם שכחת לסגור אותו. מדובר במכשיר די פשוט שמתחבר למנוע של הגארג', לאינטרנט ויש לו נורת אינפרא אדום שיורה קרן לעבר מדבקה ששמים על דלת הגארג' בשביל לראות אם היא פתוח.
מרטין כתב בפורום של האתר שזה חתיכת חרא בגלל תקלות שהיו לו, ואחר כך הלך לתת דירוג נמוך באמזון, שם גם השתמש בדיבור נגוע. אחד מהמייסדים, דניס גרסיאק, כתב לו שהתגובות שלו מוכיחות שיש לו מעט שליטה ביצרים שלו. "הייתי שמח לעזור לך בשבת בערב, אבל אני לא אסבול את ההתפרצויות שלך". אחר כך הסטארטאפיסט הודיע לו חד צדדית כי האפליקציה שלו נחסמה ושהוא מוזמן להחזיר אותה לאמזון ולקבל כסף.
רבורט מרטין טכנית לא היה נעול ממש מחוץ לגארג'. השלט הרגיל עבד לו, אם יקח אותו. והוא יכול לפתוח את הדלת מחוץ לבית. אבל אם הוא סומך על האפליקציה, אין לו איך לפתוח או שהוא צריך ממש להתאמץ. בעקבות ביקורת של גולשים אחרים ושל התקשרת, גריסאק חזר בו ושחרר אותו.
זו תזכורת קטנה לכך שכאשר אנחנו קונים שירות וזה יכול להיות שלט למוסך, מינוי לטלוויזיה, אפל מיוזיק, שירות הסעות במונית או רכב אוטונומי, עמוד פייסבוק או כל דבר אחר, בצד השני יש מישהו ששולט בו ויכול להחליט ליטרלי שלא באת לו טוב בעין. במקרה הזה הלחץ הציבורי עבד והאיש קיבל חזרה את השירות שלו, וגם הנזק לא היה כזה גדול, אלמלא היה מקבל. אבל זה סיפור שאנחנו צריכים שיהיה לנו בראש פעם הבאה שאנחנו שוכרים שירות כלשהו.
טלוויזיה ברשת
לפני 11 שנים אהוד כתב כתבה עם הכותרת הקלישאתית האם הטלוויזיה תיפול ברשת בשביל להבין האם הגבולות בין שידור באינטרנט לבין שידור דרך ממירים לטלוויזיה מטשטש. זה טרום ימי הסמארטפונים, הדור הרביעי והטאבלטים, זה גם היה כמה חודשים לפני שנטפליקס הפכה משירות השכרת סרטים בדואר לשירות סטרימינג. ואני עוד חשבתי אז במונחים של צפיה בבית, אבל דרך האינטרנט, כתחרות לאתרי ההורדות והסטרימינג.
שאלתי את סמנכל הוט אז (כי יס לא הסכימו להתראיין לכתבה משום מה), האם הוט תנטוש את הממירים או לפחות תציע עוד אפשרות ותשדר את התוכן שלה באינטרנט, כדי שאני אוכל לצפות בו במחשב כאלטרנטיבה להורדה. הם אמרו לי שהם שוקלים את צעדיהם.
10 שנים וחצי אחרי הם סיימו לשקול והשיקו את נקסט טיוי. 50 שקל בחודש לסדרות מחו"ל, 50 שקל לסדרות מהארץ. 70 שקל לגם וגם. ואפשר לראות דברים בטאבלט או בסמארטפון.
כרגע השירות ממש ממש בסיסי. יש כמות נאה של תכנים אבל לא מאגר מטורף. צפיה אופליין עדיין אין. גם לא חזרה לנקודה שבה עצרת או בחירת שפת תרגום. אבל יש דברים שיהיו בשירות מתוךף אלה כנראה בשבועות הקרובים. אני כרגע חושב שכדאי לחכות ולתת לשירות להתאפס על עצמו ובקרוב נחזור עם מסקנות.
יוטיוב tv זה דבר אמיתי. 35 דולר לחודש לצפייה ישירה בשידור חי, לא vod, ויכולות dvr ללא הגבלה. זמין בחמש ערים בארצות הברית וגדל עם הזמן
המלצה בדקה
אהוד: ריק אנד מורטי חזרה לעונה שלישית. הראשונות בנטפליקס
שחר: This Is it על מייקל ג'קסון בנטפליקס.
The post מתיחת פורנו ננעלה מחוץ לחניה בסטרימינג 091 appeared first on Low Battery.
Monday Apr 03, 2017
Monday Apr 03, 2017
גלקסי שלא מתפוצץ, גוגל אסיסטנט ופריס הילטון מפרסמת משקאות תוססים
היום אנחנו בתל אביב ונהיה עוד שבועיים בעולמות
אנחנו נרצה לכם על מימון קהל ב-12.4.17 בכנס עולמות. כרטיסים אפשר לקנות באתר האירוע או במקום. כפי הנראה בזמן פרסום הסטטוס הזה שבועיים לפני, יש מספיק מקום לקנות כרטיסים שם.
קצת על אחד באפריל
הזכרון הקולקטיבי המציא סרט של סינבאד בשם שאזם ואנשים נשבעים שיש סרט כזה למרות שאין. הם עירבבו מערכון שהוא עשה עם הסרט קאזם של שאקיל. עכשיו הפכו את הזכרון השקרי הקולקטיבי הזה, שנקרא אפקט מנדלה, למשהו אמיתי. אז הוא כבר לא זכרון שקרי.
שלושה ימים לפני 1 באפריל מכון ויצמן פרסם הודעה לעיתונות באתר שלו, על שיתוף פעולה עם מכון פריס הילטון לבדיקת המצאה שהיא "מדהימה" על פי פרופ' רון נעמן מהמכון, לצמצום הזיהום על ידי דחיסת מים. היה די ברור שזו מתיחה למרות שהיא לא פורסמה באחד באפריל, ואחרי עוד קצת בירורים התברר שזו פרסומת למשקה תוסס. במכון ויצמן התחמקו במהלך היום מלענות על זה, ולא הסכימו לחשוף מה זה (ושזו פרסומת) ממש עד 1 באפריל עצמו. פרופ' נעמן דיבר עם גלובס ואמר שהמכון לא קיבל כסף על זה, ושמדובר בהומור שמקדם את המכון עצמו. ההודעה לעיתונות גם עודכנה, אך עדיין מדובר בשיתוף פעולה עם חברה מסחרית שהוסתר מהעיתונאים.
סמסונג הוציאה S8 – ואמרה שזה עידן חדש בסמארטפונים למרות שרוב הפיצ'רים כבר קיימים
סמסונג הציגה את ה-S8. הוא עם מעבד סופר חזק, מצלמה טובה, זיהוי פנים ועיניים (שכבר יש והיה), מסך צר וארוך (שכבר היה), כפתור בית וירטואלי (בוקר טוב אליהו), ויש בו סייענ(ית) דיגיטלי(ת) בשם ביגסבי (שמתחרה בכל הסייענים והסעייניות האחרים). והוא יהיה יקר תחת -720 דולר לדגם הבסיסי. אז לפחות על הנייר הוא נראה מרשים מבחינת מפרט, אבל לא מבטיח מבחינת חדשנות. הוא יגיע ב-25 באפריל ואז נדע קצת יותר פרטים עליו ננסה אותו.
אהוד קיבל את גוגל אסיסטנט והיא נחמדה אבל עוד לא פוצץ לו את המוח
היא יודעת אנגלית, היא יודעת הקשרים, כלומר אפשר לשאול שאלה, ואז שאלת פולואפ והיא תדע שזה מתייחס לאותו נושא, היא מדובבת על ידי שחקנית ולכן לשון הנקבה, היא יודעת להפעיל אפליקציות, להקריא את היומן, לבדוק את מזג האוויר, להתקשר ל"אשתי", אם אמרתי לה מי מאנשי הקשר היא אשתי ועוד כל מיני עניניים. ויש בה איסטר אגס למינהם שאפשר לשמוע בדיחותא ו לשחק במשחקי טריוויה ומאד ליבס. אבל היא עדיין לא מפוצצת את המוח, ךא יודעת לחזות קדימה מה אני ארצה לעשות ולתת לי אינפורמציה שאני לא שואל עליה ספציפית (וגם שם היא לא יודעת הכל. גוגל יודע איפה חניתי, אבל הסייענית לא יודעת לענות על זה כששואלים אותה).
שחר מתלונן על תמונות באייפון
כשנגמר המקום באייפון, זה נהיה סיוט להעביר את התמונות ואחר כך להוריד אותן מחשב אחר. שחר חווה את זה על בשרו, ואנחנו רוצים להזכיר לכולם שהחיים הדיגיטלים שלנו תליים בחברות דיגיטליות. למדנו את זה כשפייסבוק סגרה חשבונות, אנחנו לומדים את זה עכשיו כשאפל מקשה עלינו לנייד תמונות שאנחנו צילמנו בעצמנו, ונלמד את זה מחוץ לגוגל
הלמצה בדקה:
אהוד על פודקאסט S טאון שפוצץ לאהוד את המוח. לא נגיד עליו הרבה בשביל לא להרוס, אבל נספר שזה מתחיל בחקירה של רצח בעיר באלבמה, ואז מתרחשת תפנית מדהימה בעלילה שהמחנה לא צפה, מה שהופך אותו לדמות בתוך הסיפור הזה. הסדרה עלתה בבינג' – כל 7 הפרקים של כשעה כל אחד עלו בו"ז לאתר, כנראה כי המפיקים ידעו שברגע שזה יהיה להיט אנשים יתחילו לחקור את זה ולגלות ספוילרים. אז כרגיל, אל תגגלו, פשוט תאזינו היישר מהאתר (שגם התקציר שלו טיפה מקלקל), או חפשו s-town בתוכנת הפודקאסטים שלכם.
שחר סוף סוף ראה את שרלוק וממליץ על זה לכולם. תראו את 4 העונות והספשל. הרוב זמין בנטפליקס.
The post עידן חדש במתיחות על סייען אישי 090 appeared first on Low Battery.
Monday Mar 27, 2017
Monday Mar 27, 2017
הצעירות הלא ישראליות שעשו תאונה, אסור להביא טאבלט לטיסה, הפנס מרגל אחרינו, משאית הלגו של שחר וביקורת היפה והחיה
פייק ניוז – הצעירות שלא נדרסו. האם מה שחשוב זה המסר?
לא/
בשבוע שעבר עלה לרשת סרטון שבו נראות שתי נשים צעירות שומעות ברכב שיר של סטטיק ובן אל ואחר כך פתאום שיר ברזילאי, רוקדות ומצטלמות לוידאו סלפי ועושות תאונה כי הנהגת לא מרוכזת בכביש. לסרטון צורפה תמונה של מישהי עם שיניים מרוסקות ונכתב כי זו "שני" והיא שלחה את הסרטון למישהו אחר בפייסבוק שפירסם אותו בשביל שאחרים יזהרו.
כל מי שעיניים בראשו, אוזניים בצדי ראשו, יש לו גוגל, ויודע קצת להיות ספקן יכול בשניה לקבל כמה רמזים לכך שמדובר בסרטון מפוברק. או לפחות לא ישראלי, ושאין קשר בין התמונה לבין הסרטון. התמונה שייכת למאמנת כושר בשם אנליסה קרוז אריאס שעתשה תאונה עם אופניים (ולא ברכב). כמה שעותא חרי שהסרטון עלה והגיע ליותר ממיליון צפיות, אור חנוכייוב שפירסם אותו התוודה שהוא ערך אותו ואמר שעשה את זה בשביל להעביר את המסר.
הרצון הראשון הוא לכעוס על האיש ששיקר לנו וגרם לנו להזדהות עם נשים שלא באמת נפגעו. אבל כשחושבים על זה יותר, כל עולם העברת המסרים – בין אם זה בפרסום, בעיתונות או באמנות מבוסס על זה שלוקחים סיטואציה מציאותית ויוצרים לה אילוסטרציה. אם תראו בעיתון כתבה על בית ספר שבו יש תלמידים בריונים בדרך כלל לא הבריונים ולא הקורבנות באמת מצטלמים, אלא מדובר בהמחשה. האם רק בגלל שאמרו לנו בסוף שמדובר באילוסטרציה ולא בהתחלה זה כזה נורא? עכשיו נכתוב מילים ל-SEO כמו פוסט-אמת ומציאות אלטרנטיבית בשביל שתוכלו לדון בזה בשיעור חברה.
אסור להעלות טאבלטים לטיסות. התחרפנו לגמרי. מה אנחנו אמורים לעשות?
המשרד לבטחון המולדת של ארצות הבראית בשיתוף ה-TSA שמאבטחים שדות תעופה, החליט שממדינות מסויימות (וספציפית מוסלמניות) אסור יהיה להביא חפצים אלקטרוניים שגדולים מסמארטפון – אל ארצות הברית הצטרפה גם אנגליה ועוד מדינות. לא ברור מה לגבי סמארטפונים גדולים שנושקים ל-7 אינץ', אבל אסור טאבלטים ומצלמות (שמשמשים אנשים בנסיעות עבודה ותיירים שממש מעדיפים לא לשלוח מצלמה במזוודה), וכן קונסולות משחק נגני DVD (למי עוד יש כאלה) וסורקים או מדפסות (מי מדפיס על מטוס???).
עכשיו איך זסה משפיע על ישראל? חצי מיליון ישראלים טסים מדי שנה ליעדים שונים דרך טורקיה (ויש חלק קטן שגם דרך ירדן). יתכן גם שההוראה הזאת תתרחב לשדות תעופה נוספים וליעדים נוספים, ואנחנו נתחרפן במטוס. שוחחנו עם ליאור קורן מייסד אתר Xplorer להזמנת טיסות (וחבר) שיסביר לנו קצת יותר איך זה ישפיע על היום יום של עולם התיירות.
הפנס מרגל אחרינו – מי עוד מרגל אחרינו?
כולם. מייסד ומנכ"ל צ'קפוינט אמר בכנס בנקאות שחצי מאפליקציות הפנס הן אפליקציות ריגול. זו אמירה מצד אחד מלחיצה, מצד שני לא חדשה. העניין הוא כזה – זה לא משנה כמה אפליקצית הבנק תהיה מאובטחת, אם הטלפון שלנו פרוץ כי שמנו אפליקציה שאין לנו מושג מה קורה בה, מישהו יכול מרחוק להתחזות אלינו ולאסוף מידע.
בגדול, הסמארטפון שלנו הוא מכשיר ריגול. יש בו מצלמה, מיקרופון, GPS ואמצעי מעקב נוספים. השאלה היא רק אילו אפליקציות אנחנו מתקינים, מה הן עושות עם הגישה לכל הפונקציות האלו במכשיר, האם הן אוספות מידע, האם הן שומרות אותו, האם הוא שמור מוצפן, האם הוא מועבר לגורמים אחרים וכמה אנחנו סומכים על הבטחה שהכל בסדר והכל מוגן. לזה אין באמת תשובה חד משמעית, כי גם חברות מאוד גדולות התרשלו בשמירה על האינפורמציה שלנו. אפשר רק לנהל סיכונים ולקוות לטוב.
שחר קנה משאית לפינוי גזם מלגו
שחר קנה את הלגו הטכני Mercedes-Benz Arocs 3245 הידוע גם כמק"ט 42403 של לגו.
זה עולה כ-980 שקל כולל משלוח והכל, ונקנה מחו"ל דך הרודס (במקום 1,500 שקל בארץ). יש מנועים ומשאבות פנואמטיות, מתלים נפרדים לגלגלים ודיפרנציאל שמאפשר לנעול גלגל אחד ולהמשיך לנהוג.
החלק הזה כולל 2,800 חלקים, 471 עמודי הוראות בספר, ולוקח לשחר כשבוע להריכב אותו כאשר כל ערב הוא ישב שלוש שעות, וכמובן התבלבל והיה צריך לתהחיל מחדש לפעמים. בשבוע הבא נראה צילום טיימלאפס.
אהוד ושחר ראו היפה והחיה
זהירות – ספוילר בערך באחת הסצינות החדשות בסרט היפה והחיה נוסעים בזמן לביתה בפריז כשהייתה תינוקת, שם היא מגלה מה קרה לאמא שלה. החיה מפנה את תשומת לבה למסיכה של רופא, ואותה מסיכה היא מה שהשתמשו רופאים בזמן המגיפה השחורה שחיסלה חצי מאוכלוסיית אירופה. אותה מסכה מבעיתה היא בצורת מקור של ציפור עם חורים לעיניים, והסיבה שהיא נראית כמו מקור היא בגלל שבאותה תקופה, חשבו שמקור המגיפה הוא בריח הנוראי שהיא גרמה לו, היות ולא ידעו דבר על חיידקים. לכן היו דוחפים לתוך המקור עלים מיובשים עם ריחות טובים כמו לוונדר כדי לסתור את הריח הרע של המגיפה.
זה כמובן לא עבד ובין 60-200 מיליון איש מתו ברחבי אירופה ואסיה אבל זה הוביל לאחד מתלבושות הרופא המקריפות אי פעם.
המלצה בדקה
מיסינג ריצ'ארד סימונס – כל דבר שנספר על זה יהיה ספוילר. אבל בגדול זה פודקאסט שחוקר מה קרה בשלוש שנים האחרונות לריצארד סימונס. מאמן כושר סופר מפורסם וסופר מוחצן שפשוט נעלם. אל תגגללו את זה, זה יעשה ספוילרים. אפשר לאזין מפה. וזה האיש למי שרוצה להיזכר במי מדובר:
שחר ממליץ על קורדפיי – שירות חינמי שמזהה אקורדים משירים ביוטיוב כדי שתוכל ללמוד לנגן אותם ברגע.
הודעות
נעדכן בפייסבוק מה קורה שבוע הבא ואם תהיה תוכנית. כנראה שכן, אבל יש בעיה לוגיסטית שצריך לפתור.
כאן יש פרטים על ההרצאה שגם תהפוך לפרק ספשל על כשלון וכשלון מימון הקהל. 12.4.17 | כנס עולמות | אשכול פיס בתל אביב.
The post אסור לעלות לטיסה פנס של משאית גזם שעשתה תאונה 089 appeared first on Low Battery.
Monday Mar 20, 2017
Monday Mar 20, 2017
פייסבוק חוסמת שם של בן אדם, ויברטור ובובה מעבירים מידע פרטי וילפ חוסמת ביקורות
יש אירוע!
אפשר לקנות כרטיסים להרצאה שלנו ב-12.4 בשעה 16:00 פרטים באיבנט יש שם לינק לכרטיסים, ואפשר גם לקנות כרטיסים במקום אם האירוע לא יהיה סולד אאוט. אנחנו לא מנהלים את המכירה, זה נעשה על ידי הפקת כנס עולמות.
ויברטור שמחובר לטלפון שולח מידע לחברה על הרגלי השימוש
בגרמניה הסירו מהמדפים בובה שמקליטה את הילדים (שעד פה הכל בסדר כי לזה היא נועדה) ומעבירה את המידע לרשת באופן פרוץ. במקביל, בארצות הברית הייתה תביעה נגד חברת We Vibe שיש לה ויברטור שמתחבר לאפליקציה שממנה אפשר לשלוט עליו (מקומית או מרחוק) על העצמה וכל מיני פרמטרים אחרים. התביעה הוגשה לאחר שהתגלה כי החברה שומרת מידע פרטי ואינטימי על נשים שהשתמשו במוצר. בחברה אמרו שזה נעשה בשביל להבין את הצרכים של הצרכניות, אבל התובעות טענו שזה נעשה ללא ידיעתם והם נאלצים לשלם 4 מיליון דולר קנדים ללקוחות.
שוחחנו עם ויטה קיירס, עורכת ערוץ הנשים במאקו שתסביר לנו למה זה בכלל לא שימושי, קצת מקריפ אבל לא כזה נורא. מבולבלים? האזינו לשיחה איתה.
ובינתיים בפסטיבל SXSW הושק ה-Fleshlight Launch – מכשיר אוננות אוטומטי שכדי להפעיל אותו צריך שלוש אפליקציות ושתי חשבונות משתמש שונים!
וזה יהיה אולי העתיד של הסקס.
פייסבוק ממשיכה לצנזר בלי לראות בעיניים
פייסבוק ממשיכה לחסום אנשים סתם. היא חסמה את יעל אילנו על המילה בלבול – confusion, חסמה את אביב מזרחי על סיפור סאטירי על המגילה שנכתב בסגנון הדרום של ארה"ב, חסמה עוד מישהי בשם איריס בוקר שאחר כך כתבה שקיבלה התנצלות.
מי מלכה וקיבלה בחזרה את החשבון שלה? כולל התנצלות מפייסבוק 🙂
Posted by Iris Boker on Saturday, March 18, 2017
השיא היה כשלגורי אלפי הסירו תמונה כי בקרדיט היה שם של צלם שנקרא גיא כושי. עכשיו זה לא השם שלו בתעודת הזהות, הוא לוי. אבל הוא קיבל את הכינוי כשהיה ילד ומאז הוא קורא לעצמו ככה. על זה פייסבוק התנצלה ואמרה שמדובר בטעות.
הסיבה להורדת הפוסט: קרדיט לצלם גיא כושי.
*כשאמא ואבא של צוקרברג אחים. pic.twitter.com/ge2aEAlfM6
— Guri Alfi (@AlfiGuri) March 14, 2017
ואם זה לא מספיק, אז אתר מזבלה.קום נחסם מפייסבוק. אתה לא יכול לתת קישורים לאתר וכל הקישורים שהיו נמחקו, וכשאתה מנסה כתוב שהם לא בטוחים. למה? פייסבוק השיבה שזה בגלל שיש באתר מספרי טלפון פרטיים של אנשים. אז א זה לא נכון. יש מספרי טלפון של בכירי פייסבוק באתר אחר שנפתח על ידי מי שמנהל את אתר המזבלה, אבל לא בדומיין הזה – ובטח שלא בעשרות או מאות הקישורים הספציפיים שנמחקו. וב, גם אם זה נכון זה לא הופך את האתר ל"לא בטוח". כלומר הוא לא בטוח עבור מי שטלפון שלו פורסם שם, אבל הוא לא מסוכן עבור הגולשים. בינתיים דורי, מנהל המזבלה הגיש תביעה.
דיברנו על זה בעבר שפייסבוק מוחקת מה שבא לה, ושהיא טועה באופן עקבי. גם נציג בכיר של פייסבוק שהיה פה הודה שהם טועים, אבל זה לא עזר כי הנה יש גל חסימות והם ממשיכים. מוחקת את השם של הצלם גיא כושי מצד אחד, ומתעלמת מהסתה ותמונות פורנו של קטינים מצד שני. משהו לא טוב עובר על פייסבוק.
אפשר לטעון שזו חברה פרטית וזכותה לעשות מה שבא לה. אז זה לא מדוייק. קודם כל חוקית, פייסבוק בפועל גם אם לא הוגדרה ככה עדיין היא מונופול, וככזה חלים עליה חוקים והחוזה שלה לא יכול להיות חד צדדי. שנית, גם לגוף שאינו מונופול אסור לעשות מה שבא לו סתם ככה, אם יש לו לקוחות. ושלישית, גם אם זכותה של פייסבוק לעשות מה שבא לה, זכותנו ותפקידנו למחות על זה כצרכנים ולעורר את המודעות לזה דרך פייסבוק ובאמצעים אחרים. לשבת ולשתוק בטח זה לא פתרון.
ילפ חוסמת ביקורות אם היה על העסק אייטם חדשותי כלשהו
בעל מסעדה מקליפורניה פרסם הערה נגד מקסיקנים שלדבריו לא משאירים טיפ, ואנשים הלכו לילפ כדי להוריד את הדירוג כעונש אבל ילפ זיהתה את התנועה ומי שביקש להתנקם בהם דרך האתר, קיבל הודעה כי החל מאותו תאריך, הם פותחים במבצע ניקיון וכל דירוג לא רלוונטי ימחק.
מאז שאתרים ייעודיים ורשתות חברתיות הפכו למוקד האינטראקציה בין לקוח לעסק, הרבה לקוחות לא מרוצים, פונים לאותם מקומות כדי להתנקם בעסקים שלטעמם התנהגו בצורה לא ראויה.
בעל מסעדה בשם סטיב ואייט מפרזנו שבארצות הברית פרסם את המשפט הגאוני הבא בפייסבוק האישי שלו: "המלצרים שלי חושבים לבנות חומה סביב המסעדה. למה הרבה היספנים לא משאירים טיפ. בחייכם? אפס, כלום, נאדה".
ואז עוד הוסיף תגובה לעצמו "זה עצוב כשארבעה שולחנות השאירו כלום הערב. אתה בדרך כלל יכול לזהות אותם כי הם לא מסתובבים כשאתה מודה להם ואומר לילה טוב".
מאוחר יותר ואייט התנצל על הפוסט בעיתון מקומי ואמר שהוא לא התכוון לזה מתוך שנאת זרים. הוא אגב קיבל גיבוי משף בשם קרלוס רוקר, מקסיקני אמריקני שעבד איתו בעבר "כהיספני אני יודע את זה כעובדה שחלק מההיספנים לא משאירים טיפ, ייתכן וזה עניין תרבותי".
אבל כל זה לא עזר לו כמובן ואנשים עדיין הלכו לתקוף את העסק באינטרנט כי מה עוד אפשר לעשות כשמישהו טועה באינטרנט אם לא לפגוע בפרנסה שלו. אבל פה yelp – שירות שדרכו אפשר לדרג בין השאר מסעדות, מנע נזק למסעדה ועל הדרך גם לעצמו.
מי שביקש ללכת ללכלך על העסק בילפ כנקמה, קיבל הודעה שבה הם זיהו שהעסק הזה "היכה גלים" בחדשות, ו"שזה לעיתים קרובות אומר שאנשים באים לעמוד הזה כדי לכתוב את דעותיהם על החדשות".
"בעוד שאנחנו לא נוקטים עמדה לכאן או לכאן, כשזה מגיע לאירועי חדשות שכאלה, אנחנו עובדים כדי להסיר פוסטים חיוביים ושליליים שנראה שהונעו מהסיקור החדשותי עצמו ולא מהחוויה האישית של הלקוח".
לטעמי זו שיטה מעולה של ילפ למנוע מהמוני אדם לזהם את המערכת שלהם שבנויה על חוות דעת לגיטימיות של לקוחות אמיתיים. במקביל הם מאפשרים למי שבכל זאת רוצה להוציא קיטור, שהם אמרו שאנשים מוזמנים להעיר על המסעדה בפורום אחר בשם yelp talk.
המלצה בדקה!
שחר ממליץ על הערוץ של אנדרו ריאה, שלא להתבלבל עם המנצח ההולנדי אנדרה ריו. הוא קורא לערוץ Binging with babish ושם הוא מבשל אוכל מסדרות טלוויזיה וגם לא, זה הרי לא מקורי אבל עדיין נחמד מאוד. מצולם היטב וערוך בטוב טעם. (ראיתם מה עשיתי פה?)
The post מצנזרים טיפ ומקליטים אביזר אינטימי 088 appeared first on Low Battery.
Sunday Mar 12, 2017
Sunday Mar 12, 2017
הנפילה הגדולה של האינטרנט בגלל טעות הקלדה, פייסבוק מלשינה על BBC למשטרה ולמה כל משחקי היריות ב-VR הם אותו דבר
הנפילה של אמאזון היא בגלל טעות הקלדה
בסצינה מפורסמת בסיליקון ואלי, פתאום הסטארטאפיסטים שמו לב שמלא קבצים נמחקים משרתים של חברת פורנו והם באטרף מי פרץ להם, ואיך מתקנים את זה וכל אחד תקתק במרץ על הלפטופ שלו בשביל לפתור את התקלה שגרמה להם מלא נזק במלאן כסף. בסוף התברר שזה בגלל שהמשקיע שלהם הניח בקבוק משקה על מקלדת על כפתור ה-DELETE.
האינטרנט כמובן לעג לזה שמדובר בסצינה מוגזמת ושזה לא יכול לקרות במציאות, אי אפשר סתם עם כפתור דליט למחק קבצים וגם לחזום אפשרות לבטל את המחיקה מבחוץ. אין גיבויים? אין חלון שקופץ ומבקש אישור? הרי גם כשאנחנו מוחקים סתם מסמך במחשב הוא לא נעלם מיד.
אלא שמשהו לא ממש רחוק מזה מבחינת מופרכות קרה שבוע שעבר. האינטרנט האט ואתרים רבים לא עבדו למשך כמה שעות. זה קרה בגלל טעות הקלדה (הסבר). שירותים של חברות רבות מסתמכים על שרתים של אמזון, או שרתים של חברות אחרות. קריסה מרכזית באחד השרתים האלה יכולה לשתק תקשורת שלמה. זו לא פעם ראשונה שיש תקלה מרכזית באינטרנט. בנובמר 2015 היו מתקפות DDoS על שרתים מרכזיים של הרשת, וגרמו להאטה.
באוקטובר 2016 הייתה התקפה דומה על שרתי DNS שגם שיתקה 80 אתרים גדולים לזמן ממושך. לא שמענו על נזקים עצומים ועל קריסה של חברות בבורסה, אבל זה לא נוח, לא נעים, ויכול לשתק פעילות של משרדים, חברות ושירותים שמבוססים על אינטרנט – בעיקר בתחומי תקשורת ובנקאות.
בישראל חווינו מדי כמה שנים תקלה שמשתקת רשת סלולרית שלמה. אי אפשר להתקשר, אי אפשר לשלוח הודעות ואי אפשר להתחבר לאינטרנט. שירותי חירום והצלה נעזרים בין השאר גם ברשתות סלולריות וזה יכול להיגמר באסון במקרה הרע, או לעכב פעילות של כמעט כל מקום עבודה במקרה הטוב.
אם פייסבוק נופל ל-10 דקות, והוא נופל מדי פעם, אנחנו כבר באטרף שהעולם נגמר, ומרפרשים בטירוף לראות למה יש תקלה, במקום פשוט לפנות את עצמנו למשהו אחר ולחזור לזה עוד רבע שעה, כאשר זה בטוח יסתדר.
אנחנו סומכים על האינטרנט ועל תקשורת בכלל, כמו מים וחמצן ומקווים שהיא תהיה 100 אחוז זמינה. אבל המציאות מראה, שגם ב-2017, כאשר יש גיבויים על גבי גיבויים של כל דבר, לא תמיד אנחנו יכולים להיות מחוברים וכדאי אולי לאגור קופסות שימורים בשביל שנוכל לאכול מהן ואחר כך לחבר אותן בחוט ולהשתמש בהן כאמצעי תקשורת.
פייסבוק נגד ה-BBC
כתב של הביביסי ערך תחקיר וגילה שיש פורנו של קטינים בפייסבוק בקבוצות סודיות. הוא ניסה לדווח עליהן במנגנון הדיווח של פייסבוק, ורק 18 מהן הוסרו. הוא פנה לפייסבוק לקבל תגובה על העניין, החברה ביקשה את התמונות בשביל להבין במה מדובר, וכשהוא שלח להן את זה, כך לפי טענה של הביביסי, פייסבוק דיווחה עליו למשטרה.
ברשת החברתית אמרו שהם פעלו לפי פרקטיקות מקובלות של התעשייה ושל החוק – שלפיהן עליהם לדווח על הפצת תמונות כאלה. אנשי פייסבוק לא התייחסו לשאלה למה לא מחריגים מהכלל הזה דיווח עיתונאי ופניה לתגובה, ולא באמת "הפצה של תמונות". הפרלמנט הבריטי כרגע הודיע שיחקור את פייסבוק ואת הסיפור הזה, ונכון להקלטת הפודקאסט, שם זה נעצר ואנחנו מחכים לראות לאן זה ימשיך.
משחק חדש לטאץ' – למה כל המשחקים זהים
למי מכם שיצא לנסות את אחת מקונסולות ה-VR, ודאי שם לב שכל משחקי היריות, למעשה כל המשחקים שבהם ישנה דמות עומדת שלא נמצאת ברכב, הם משחקים נייחים. בכך אין אפשרות לזוז ממקום למקום כפי שהיינו עושים במשחקי יריות רגילים, אלא רק דרך שיגור. משחק חדש ששוחרר בחינם לאוקולוס טאץ' הוא Robo Recall והוא בדיוק מהז'אנר הזה. הסיבה מאוד פשוטה, אם תנסו לזוז במציאות מדומה בעודכם עומדים, אתם תחושו בחילה נוראית ולא תרצו לשהות עוד רגע בעולם הווירטואלי המדובר.
המלצה בדקה
אהוד ממליץ על שעון מעורר Alarm clock Xtreme שלא באמת מאפשר לגנוב עוד רבע שעה מתוקה בבוקר (יש גירסה בתשלום עם יותר פיצ'רים).
שחר ממליץ על ה-2 Korg NanoKontrol – בקר MIDI בצורת מיקסר עם 8 ערוצים, בקרת סולו, מיוט ורקורד לכל ערוץ, טרנספורט שלם כולל מרקרים ומקשים מוארים וכמובן, באלנס לכל ערוץ. הבקר מזוהה ברוב תוכנות ה-DAW כבקר Mackie סטנדרטי, כשישנם דרייברים אך הם לא תמיד פותרים את הבעיה. המכשיר עולה 50 דולר והוא זמין גם בארץ במחיר של כ-250 שקל.
The post טעות הטאץ' הפילה את האינטרנט והלשינה למשטרה 087 appeared first on Low Battery.
Monday Mar 06, 2017
Monday Mar 06, 2017
הסלולרים הכי חדשים מכנס ברצלונה, המאזין הפיני שלנו, פחד ממציאות מדומה, ג'ון וויק המתנקש מאכזב והטרמפים של וויז
הודעה: ב-12 באפריל נהיה בכנס עולמות. חלקכם כבר שאל מתי יהיו כרטיסים, אז ברגע שנדע נפרסם את זה. המארגנים עוד סוגרים את התוכניה ואת הלוגיסטיקה.
כל הניוזים החשובים מברצלונה
בצרורות, אלה החדשות התכלסיות שהיו שם: בלאקברי – סמארטפון חדש כמובן מבטיחים שיהיה סופר מאבוטח. מבוסס אנדרואיד, עם מקלדת פיזית שהיא גם טראקפד, אפשר להחליק עליה את האצבע וזה כמו להזיז את המסך. כל כפתור הוא שני קיצורי דרך – לחיצה קצרה או ארוכה ממסך הבית.
וואווי – P10 – מצלמה משודרג עם אפשרות לעשות אותנו ממש יפים, כפתור בית וירטואלי דומה לאייפון ובאופן כללי העתקה די מוצלחת של אייפון. אבל רק דגם הפלוס אטום למים.
אל ג'י – פרופורציות של 18:9 במקום 16:9 – המסך גבוה וצר, וזה בשביל שיהיה נוח להחזיק אותו ביד אחת. זה הגימיק של LG השנה. כפתור הבית נמאצ מאחור. ב-LG ויתרו על אפשרות לנתק את הסוללה לטובת אטימות למים ואבק, כי זה מה שצרכנים רצו בסקרי דעת קהל. המשמעות היא גם שהאביזרים הנלווים שראינו ה-G5 ייעלמו מן העולם.
נוקיה – שלושה מכשירים עם סטוק אנדרואיד – כלומר למעט שינויים קוסמטיים קלים במצלמה ובעוד משהו – זה די אנדדרואיד כפי שיצא מהמפעל של גוגל. אבל לאף אחד לא אכפת מזה, כשהניוז האמיתי הוא נוקיה 3310 עם הסנייק. זה טלפון דור 2 עם סמסים, לוח שנה וכמובן סנייק. הסוללה שלו מזחיקה חודש במצב המתנה. שמויעדים לעולם השלישי, לאנשים שמעדיפים טלפון פשוט ולא רוצים בלגן, ולעיתונאים כדי שיגיעו לנוקיה ויעשו אייטם גדול, כי אחרת גם על המכשירים החכמים שהם הוציאו בקושי היינו שומעים.
סמסונג הציגה טיזר לקראת ה-S8 שיוצג בניו יורק ב-29.3
סוני הציגה מכשיר עם סנאפדרגון 835 – לכאורה הראשון עם המעבד הזה, אבל זה תרגיל יחצ. הוא הראשון שהוכרז שיהיה בו מעבד כזה ויהיה בחנויות רק בתחילת הקיץ. בעוד 4 שבועות יוכרז הסמסונג S8 ובו גם יהיה הסנאפדרגון הזה, וסביר להניח שסמסונג כבר יתחיל להימכר קודם.
חוץ מהריב המשעמם הזה, הגימיק של הסוני הוא מסך 4K HDR שאני מרגיש זקן שאני אומר שאין עין אנושית שזה כבר באמת משנה לה. וצילום סופר איטי של 960 פריימים לשניה ברזולוציה של 720P. זה די מגניב. אפשר לראות הדגמה של זה.
אופו – הציגה זום אופטי של עד פי חמישה, באמצעות פיתוח של חברה ישראלית ופטנט שנשמע פשוט. יש מערך עדשות שהולך לרוחב בראש הסמארטפון, ופריזמה בקצה שפשוט משקת את התמונה – כמו פריסקופ. אסוס עשתה משהו דומה לפני כמה שנים בזן פון והפסיקה עם זה.
מייזו – הצטרפה לריב על למי יש מטען מהיר יותר. היא הטעינה סוללה של 3,000 מיליאמפר מ-0 ל-100 ב-18 דקות ו-55 שניות מול עיני העיתונאים. האם הבטריה תחזיק יותר מחצי יום? האם אחרי חצי שנה זה יקרע לה את הצורה ונצטרך להחליף אותה? אנחנו עוד לא יודעים.
ואפרופו נוקיה – המאזין הפיני פנה אלינו
לפני כמה תוכניות סיפרנו שיש לנו מאזין מקניה, ואהוד חשב שמדובר בספאמר שירש מלא כסף ורוצה לחלק לנו אותו תמורת רולקסים מצופים ויאגרה, וביקש לדעת מי הוא. אז הוא פנה אלינו וסיפרנו עליו בפרק האחרון. בשבוע שעבר חשפנו את המאזין הקנייתי שלנו ופנינו למאזין הפיני האחד שלנו שיזדהה. וגם נחשו איזו הודעה קיבלנו.
אורן, השם המלא שמור במערכת, ואני אומר לכם את זה כדי שתדעו איזה ארגון חשאי אנחנו, שיש לנו שמות שמורים במערכת, וכדי שתדעו שאנחנו יודעים משהו שאתם לא ולכן אנחנו כמובן טובים יותר. אז אותו אורן סיפר לנו שהוא גר בשוודיה והוא הוריד את הפרק בזמן שהיה על המעבורת הימית בין פינלנד לשוודיה, ובמים הטריטוריאליים של פינלנד. אז היי לאורן הישראלי משוודיה שמוריד פרקים בפינלנד
ג'ון וויק מטופש
יש לי סלידה מקיאנו ריבס – האיש בעל 0 הפרצופים. ובכל זאת הזדמן לי לללכת לג'ון וויק 2. בגדול מדובר במתנקש מצ'וגע שלמרות שהבטיח שיפרוש מהמקצוע נקלע לעוד משימה מטורפת. יש מלא יריות ומכות ואז עוד מכות ויריות לגמרי 0 עלילה.
ה-00 עלילה הזאת היא כנראה במודע. בסיקוונס הפתיחה שהיא אקספוזיציה לדמות לטובת מי שלא ראה את הסרט הראשון, או ראה ורוצה לחוות את זה שוב, שתי דמויות שעומדות בראש ארגון פשע שגנב לג'ון וויק את המכונית משוחחות ביניהן כמעט בשיחת מטא משוחקת מוגזם על כמה האיש מצ'וגע וחסר עכבות, ואז יש סצינות אקשן שמדגימות בדיוק מה שהם אומרים.
אחר כך יש קומפליקט בשקל וחצי והתלבטות של הגיבור בשקל ורבע, והוא נשלח למשימה שלו שבה הוא פשוט עסוק בלירות במלא אנשים בכל מיני מדינות בעולם, וליצור נהרות של דם בשביל למלא דליים של פופקורן בקולנוע.
עכשיו אני חובב טראש, ואני במיוחד חובב "סרטי פעולה" כאילו הייתי בן 14 שוב, בלי צורך להפעיל את המוח ולחשוב על סיפור. אבל איכשהו המשחק המוגזם מצליח גם לגרוע מזה. כמו כן, אחרי The Raid קשה להרשים עם כל אקשן אחר.
65 אחוזי סוללה
למה אהוד פחד ללכת על קרש על הרצפה
בתערוכת הסלולר בברצלונה ראיתי איש שמפחד ללכת על קרש על הרצפה. זה בגלל שמנקודת המבט שלו הוא נמצא בגובה של עשרות מטרים ויוצא מגורד שחקים. ניסיתי את זה ותיכף נגיע לזה.
התחלתי עם משהו קל יותר. עמדתי עם קסדת מציאות מדומה על במה קטנה שרועדת והחזקתי בידית. אלא שמה שראיתי זה שאני על נדנדה שעפה בכל שלוש הצירים ב-360 מעלות לגובה של בניין. מה שבמציאות בחיים אני לא מסוגל לעשות.
בשביל לאתגר יותר את הפחד שלי הפכתי במציאות מדומה לטייס על כסא כשפתאום שמתי לב שפשוט הופכים אותי.
מציאות מדומה אפשר לחוות עם הסמארטפון, מתאם שעולה גרושים, אבל המתקנים האלה שגם מזיזים אותך לכל הכיוונים ויוצרים תחושה של תנועה הופכים את זה לאמיתי.
חזרה לקרש – אזרתי אומץ והלכתי עליו. לא משנה כמה הבנתי שאני נמצא על הקרקע, וכמה מה שאני רואה זה גרפיקה לא מושלמת ולא הדבר האמיתי, זה מאוד קל לעבוד על המוח, ואני פשוט רציתי לסיים עם זה ולרוץ חזרה למעלית הוירטואלית.
ווייז סוף סוף מדברים עם עיתונאים
במשך שלוש שנים וחצי מאז שנרכשה על ידי גוגח, היה קשה לעיתונאים לדבר עם ווייז. הכל עבר דרך הדוברות של גוגל והם לא תמיד ענו מיד. הייתה גם תחושה אצל נהגים שווייז נהייתה גרועה יותר (מה שלא גובה בשום נתון סובייקטיבי או מדידה).
כעת ווייז שכרה משרד יחצ מקומי בלונד 2.0 וקיימה מפגש עם עיתונאים לדבר על כל מיני טענות ובמיוחד לדבר על שירות הקארפול החדש שלה. מנכ"ל ווייז נעם ברדין נאם בפני העיתונאים וענה כמעט לכל השאלות שהפנו אליו באופן ישיר.
הסיבה העיקרית לכך היא שדרוגים לשירות הקארפול שוויייז מנסה בישראל ובעוד מקומות. במסגרת השירות אפשר לחפש טרמפיסטים שנמצאים על מסלול הנסיעה ולקבל מהם החזר על דלק. שאלתם על ביטוח? ובכן בעקרון חברות ביטוח יכולות לטעון שזו הסעה בשכר. שומרה וביטוח ישיר הכריזו כי יכסו בביטוח גם אם תסיעו אנשים בקארפול של ווייז או של חברות אחרות. אבל בכל מקרה אם מישהו משתמש בזה – כדאי שיפנה אל חברת הביטוח או סוכן הביטוח שלו ויוודא שהוא מכוסה.
המלצה בדקה
שחר ממליץ על Master Class עם קווין ספייסי, האנס זימר, כריסטינה אגילרה, סטיב מרטין ואחרים.
אהוד מתנצל שגנב לצחי את ההמלצה להוריד סרטים לנטפליקס. והבהרה: אי אפשר לטוסב לארה"ב לתחמן את נטפליקס ולהוריד מלא דברים ולבטל את המינוי. הם מבקשים ממך להתחבר לרשת בשלב מסויים בשביל לאשר שאתה עדיין מינוי ועדיין באזור הגיאוגרפי הנכון.
המלצה להשבוע: בעקבות חווית ה-VR שלי, קנו לעצמכם קסדת VR בכמה שקלים באיביי או דיל אקסטרים – חפשו VR BOX (ודאו שהטלפון שלכם תומך ושהוא מהשנתיים האחרונות בשביל שיוכל להריץ דברים) ותתחילו לחוות בקטנה את העולם הזה.
The post סנייק הפיני המתנקש מפחד מקרש על הרצפה 086 appeared first on Low Battery.